סמל אליעזר שפירא 

בן משה ורבקה. נולד ביום כ"ט בתמוז תש"ט (5.8.1948) בכפר יהושע, בעיצומה של מלחמת השחרור, נצר למשפחות לוינסון-שפירא, שנכחדו בשואה. הוא למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון האזורי בכפר יהושע. עיקר כוחו היה במקצועות הריאליים, אך הוא התעניין גם בפוליטיקה, בבעיות החברה, בספרות ובשירה. הוא אהב להשתתף בטיולים והיה מתלהב ממראות הטבע ומנופים יפים. אליעזר גילה חיבה יתירה לעולם העיירה, לחסידות ולצלילי השפה האידית, עליהם הרבה לשמוע מפי הוריו.

אליעזר גויס לצה"ל באוגוסט 1967, אחרי מלחמת ששת הימים, והוצב לחיל השריון. הוא שנא את המלחמה וייחל לשלום. הוא אהב את החיים ואפילו במדבר ובשממתו גילה עניין ויופי. מחמת כורח המציאות ומפני אהבת החיים נאלץ לאחוז בנשק. בעת שירותו בצה"ל נתגבשו התכונות שציינו אותו עוד בילדותו - אחריות, יסודיות ואהבת האדם. בזכות אלה התחבב על כל חבריו לשירות, על בני המשפחה ועל אנשי הכפר, הכל כיבדוהו והעריכוהו. על תקופת שירותו ועל חייו בצבא לא הרבה לספר במשפחה כדי שלא להדאיגם. למעשה היה מרוצה מחיי הצבא אפילו היו כרוכים בקשיים ובסכנות, ובקשר המכתבים הקבוע שקיים עם ביתו לא סיפר על מקום הימצאו ופרטים על שירותו. גם כאשר הועלה בדרגה המשיך לנהוג בצניעות וללא יוהרה, כדרכו בנעוריו ובימי לימודיו. "נער" חביב היה, עניו, ידידותי ונוח לבריות. יותר משנה עשה במוצבים לאורך תעלת סואץ, בתפקידים רבים שמילא לשביעות רצונם של מפקדיו. חבריו ומפקדיו סיפרו באיזו נאמנות ודבקות מילא את תפקידיו. ביום כ"ד במרחשון תש"ל (5.11.1969) יצא לסיור שגרתי לאורך הסוללה הדרומית של תעלת סואץ, וכשעבר הסיור בשטח חשוף ומטווח צפונית לפורט-תאופיק, הותקף לפתע על ידי חיילים מצריים מן המארב. בין הנופלים בקרב זה היה גם אליעזר. הוא גילה תושיה ואומץ לב והפעיל את נשקו כדי להציל את חבריו מן התוקפים, ולאחר שאילץ את המצרים לסגת, נפגע מכדור בודד ונפל. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שבכפרו.

מפקד היחידה כתב למשפחה מכתב תנחומים בשם חיילי היחידה ובשם מפקדיה ובמכתבו אמר: "אליעזר - שקט, ביישן, סגור, אינו נדחק - ואולי להיפך: תמיד מוותר ואינו מוכן לריב עם חבר - - - באימון או בעת ביצוע משימות קרביות, נתגלה אליעזר כלוחם מצטיין, שקול, רציני, המבצע כל משימה עד סופה, ללא פשרות. ואני, כמפקדו, ידעתי כי כאשר אליעזר ישנו לא יהיו בעיות. תמיד היה כן - - - עם נפלו של אליעזר נלקח מאתנו אחינו הצעיר - - - עם נפלו של אליעזר נלקח מאתנו אחינו הצעיר - - - אך אליעזר בנפלו הציל חייהם של אחרים, אשר הוא לבדו יצא תחת אש האויב לחלצם - יצא ולא חזר עוד".

משפחתו וכפר יהושע הוציאו לאור לאחר נפלו קובץ לזכרו ובו דברי הערכה של הוריו, מוריו וחבריו, וקטעים מאיגרותיו ומחיבוריו.