סגן משנה מאיר חפשי 

בן יוסף ואסתר. נולד ביום י"א בכסלו תר"ץ (13.12.1929) בפינסק אשר בפולין. עלה לארץ עם הוריו בשנת 1933. כעבור שנה אחת בחיפה עברה המשפחה לכפר-יהושע. בסיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי נכנס לבית-הספר למלאכה על-שם טיץ ביגור, כי מקטנותו נטה לטכניקה ומכניקה. השתתף בקורס לדאיה שהתקיים בכפר-ילדים. כעבור שנה הצטרף לפלמ"ח וחילק את זמנו בין עבודה ואימונים. בגיל י"ז יצא לאמריקה ללמוד מכונאות-אוירונים. בפרוץ מלחמת-הקוממיות פנה למוסדות המתאימים כדי שיחזירוהו הביתה אך הוא נתבע להמשיך במקצועו, שנעשה לחיוני בארץ. הוא אמנם ציית אך לא ידע שליו בנפשו; מתוך כך התמסר לכל פעולה לטובת המאמץ המלחמתי, כגון הטענת נשק בלתי-ליגלי בנמל בניו-יורק. אך סערת-לבו לא שככה ובמכתביו להוריו ביקש הסכמתם להפסקת-לימודיו. ההכרעה באה בהגיע אליו השמועה על נפילת חבריו-לכיתה. הוא הפסיק את לימודיו במכונאות, נתקבל לקורס לטיסה בקליפורניה ומייד לאחר סיימו אותו בהצלחה חזר הביתה. הוא לא שהה בבית-הוריו אלא יום אחד בלבד, כי מייד יצא לשדה-התעופה בתל-אביב ומשם הועבר לדורות ונכנס לשירות בחיל-האויר. רבה היתה פעילותו בלילות בהפצצת ריכוזי-האויב מתוך ה"פרימוס" שלו, ובימים עסק בשמירה על בסיסו. הוא הגיע גם לנקודות מרוחקות ונצורות בהביאו מזון וחומרי-רפואה ובהובלת פצועים וחולים. כשנתרבו פעולות-הקרב קיבל מטוס-סיור שבו השתתף בקרבות רבים. לא חיכה לצו ולא חת מפני כל פעולה נועזת. כתום המלחמה ביקשוהו הוריו לחזור ללימודיו באמריקה אך הוא סירב וחתם על חוזה שירות בצבא-הקבע לשנה נוספת. החליט להשתלם בנהיגת אוירוני-נוסעים וזמן-מה עבד בשירות קבוע בין אילת לתל-אביב. לבסוף היה מדריך לפרחי-טיס והגיע לדרגת סגן-משנה. כתום שנת-שירותו חתם על חוזה לשלוש שנים נוספות, אך ביום ט' בטבת תשי"א 18.12.1950)) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-יהושע. השאיר אחריו הורים, אחות ואישה.